קאופמן נ' משרד עו"ד: ישעיהו ספיבק(אחר/נוסף) ואח'

החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטות כב' רשם ההוצל"פ דורון יעקובי מיום 12.7.10, וכן מיום 23.8.10, בתיק הוצל"פ 01-10151-08-5.

בהתאם להחלטתי מיום 12.9.10, הוגשה תגובה בכתב לבקשה מטעם כל אחד מהמשיבים. בנוסף לכך, הוגשה הבהרה מטעם כונס הנכסים; תגובה נוספת מטעם המשיב 2 (להלן: "החייב"), וכן תשובת המבקשת לתגובת המשיבים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי על נספחיהם, ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי כי החלטות הרשם הנכבד בדין יסודן ולפיכך דינה של הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

החלטת הרשם, נשוא הבקשה, ניתנה בעקבות בקשה דחופה שהוגשה בפניו על ידי המבקשת לפיה עתרה המבקשת להורות למשיבים ליתן פרטים אודות עסקה שביצע לטענתה החייב בנכס ביום 21.12.09. כן עתרה המבקשת כי ככל שיתברר שאכן נעשתה עסקה על ידי החייב עם צדדי ג', יש להורות לו להפקיד הפרש התמורה, שנובע מהסכום אשר שולם על ידו במסגרת הפדיון העצמי, בסך 2,982,000 ₪.

בהחלטתו מיום 12.7.10, קבע הרשם הנכבד כדלקמן:

" ...תצהיר כונס הנכסים בצירוף המסמכים לפיהם לא ידע ולא יכול היה לדעת על ביצוע עסקת מכר שבין החייב 1 לצד ג', שכן הדבר לא הודע לו על ידי החייב, ולא היה לעסקה הנ"ל ביטוי במסמכים שנמסרו לכונס ע"י רשות המיסים, עיריית רמה"ש ולשכת רישום המקרקעין עובר למועד העברת הזכויות בנכס ע"ש החייב (ביום 24.3.10) – הוגש לתיק לעיונה של החייבת.

באשר לתצהירו של החייב בצירוף אסמכתאות אני סבור כי אין מקומו של תיק משכנתא זה להידון ולהכריע במחלוקת בעניין מכר הנכס משם החייב – שביצע פידיון עצמי של נכס על פי החלטות הן בתיק ההוצל"פ והן בביהמ"ש – לשם צד ג'.

המחלוקת והפלוגתא הינה בין החייבים בלבד המצריכה דיון בערכאות המשפטיות המתאימות ולא במסגרת תיק ההוצל"פ.

יצויין כי בין החייבים מתנהלים הליכים בביהמ"ש לענייני משפחה.

יתרה מכך, מתגובת החייב שהוגשה היום לתיק נראה אף כי החייבת מגישה במקביל בקשות בערכאות שונות באותו עניין של מכר הנכס משם החייב לשם צד ג' בסכום העולה על פדיון הנכס שבוצע בתיק (בהתאם להחלטות ביהמ"ש כאמור לעיל).

לאור האמור לעיל, איני מוצא מקום בשלב זה לשנות ההחלטה המורה על עיכוב ביצוע ההחלטה בעניינו של החייב מיום 1.1.10, בדבר הגשת תצהיר ומסמכים אודות העיסקה".

בהחלטתו מיום 23.8.10, שהינה חלק מהבר"ע שבפניי, קבע הרשם הנכבד כי הדרך "לתקוף" החלטתו הנ"ל בדבר עיכוב הביצוע שניתן להגשת תצהיר ומסמכים מטעם החייב, הינה על דרך של ערעור לערכאה המוסמכת.

כפי שכבר ציינתי לעיל, דינה של הבקשה להידחות, מאותם הטעמים שפורטו בהחלטתו של הרשם הנכבד.

מדובר בתיק הוצל"פ שנפתח למימוש משכנתא, בו סולק מלוא החוב לבנק הזוכה, לאחר שהנכס ששועבד לטובת הבנק נמכר במסגרת הליך של כינוס נכסים לחייב והזכויות בנכס הועברו זה מכבר על שם החייב בלשכת רישום המקרקעין.

לנוכח כך, ושעה שכל שנותר לצורך סגירת תיק ההוצל"פ הוא חלוקת יתרת כספי תמורת המכר המוחזקים ע"י כונס הנכסים בקופת הכינוס, אין תיק ההוצל"פ הזירה המתאימה לדון בטענות המבקשת בנוגע לעסקת מכר שלטענתה ביצע החייב עם צדדי ג', אשר נוגעת למישור היחסים שבין המבקשת לחייב בלבד, אשר ממילא נידונים במסגרת הליכים המתנהלים ביניהם בבית המשפט לענייני משפחה.

צדק הרשם הנכבד בקובעו כי אין מקומן של טענות המבקשת בכל הנוגע לעסקת המכר שביצע החייב ביום 21.12.09, בנכס עם צדדים שלישיים, שלא במסגרת תיק מימוש המשכנתא, תמורת סך של 11,137,000 ₪, להתברר במסגרת תיק ההוצל"פ, ועל המבקשת לפנות לערכאה המתאימה.

אוסיף לציין כי כפי שעולה מכתבי הטענות שבפניי, המבקשת עצמה כבר הביאה טענותיה האמורות לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, במסגרת בקשה שהוגשה על ידה, אשר טרם נידונה והוכרעה.

בנקודה זו אין לי אלא לחזור על הדברים שנקבעו על ידי במסגרת פסק דין שניתן על ידי בתיק רע"צ 14-09 מיום 7.1.10, שם קבעתי בעניין הצדדים שלפניי;

"דומני כי התערבבו התחומים בין מחלוקת שיש לברר בביהמ"ש לענייני משפחה והקשורה רק לבני הזוג, לבין המחלוקת בתיק שבפניי הקשורה גם לצדדים שלישיים, הנושים המבקשים לקבל את כספם".